רפואה טבעית - מאמר - סטרס וחרדה
Facebook
המערך הטיפולי הכולל בקליניקה  מציע  פתרון מעשי בטפול טבעי למחלות כרוניות במערכת העיכול וחילוף החמרים, סטרס ממושך,הפרעות במערכת ההורמונאלית . ​שלוש מערכות הקשורות אחת לשניה, ומשפיעות אחת על רעותה בקשר גומלין הדוק.

שלום לך ,


שמי גילה, שנים רבות עסקתי בשאלת הסבל ובעיקר איך למנוע אותו.
מקור הסבל בחוסר איזון נפשי ופיזי והוא משפיע על מערכות רבות בגוף ובנפש. הסבל מחבר לנקודה הפנימית בתוכך.  כדי לצאת ממעגל הקסמים ולנהל משבר בריאותי פיזי ו/או רגשי המשיב לגוף את האיזון הפנימי , הדרך היא להתחבר תחילה לחכמת הגוף ולעשות להבראתו בכלים מתאימים.
 
רק ברפואה הטבעית שהיא בעצם רפואה שלמה (הוליסטית) - מצאתי תשובות לעצמי, למשפחתי ולמטופליי...
אני בטוחה שגם עבורך הפתרון לשיפור איכות החיים, לשמחה ולשלמות גופנית ונפשית נמצא - יחד בעבודה משותפת שלי איתך.  ברור לך שיש לך בעיה בריאותית כרונית, הסבל נמשך כבר הרבה זמן. כאבים, נדודי שינה, עייפות , תחושת חוסר אנרגיה ושינויים במצבי רוח.  הרגשה כללית שמשהו בגוף שלך יצא מאיזון. כבר היית אצל כמה רופאים וטרם פתרת את הבעיה. מיצית את זה והגעת למסקנה שהגיע הזמן לשינוי. 
 
הגיע הזמן לקחת את הטיפול בעצמך צעד קדימה ולהשקיע בתהליך שישיב את האיזון לחייך. 
מזמינה אותך לתהליך טיפול יסודי ומעשי באמצעות הרפואה הטבעית, המחזקת את המשאבים הגופניים והנפשיים ומדריכה אותך לאורח חיים בריא ולתחושה מאוזנת וטובה.  כאן תוכלי לקרוא להתרשם מהאפשרויות ולתאם פגישת אבחון - בה נמצא את המקור האמיתי לקושי,
וממלא את הכלים הנכונים לטיפול עבורך,שיינתנו על ידי או ע"י מטפלים אחרים אצלי בקליניקה - טיפול נטורופתי ורפואה טבעית בכפר סבא.

 טופס לקביעת פגישה 

דף הבית >> מאמרים >> מאמר - סטרס וחרדה
 
תקציר הנושאים במאמר :
  • מהו הסטרס?  וכיצד הוא משפיע על בריאותנו?
  • אילו חומרים מופרשים לזרם הדם בזמן סטרס? 
  • מהם הורמוני-לחץ?
  • תפקיד המערכת הסימפתטית.
  • והמערכת הפארא-סימפתטית 
  • איך פועל ההורמון בשעת לחץ ?
  • חילוף חומרים תקין של מנגנון הקורטיזול.
  • באילו מצבים עולה רמת הסטרס בגופנו ?
  • הטיפול הנטורופתי.
  • דרך טבעית ויעילה לווסת את הסטרס.
  • מודעות, הרפיה, צמחי מרפא ותוספים. 
  • מזונות המעלים רמות קורטיזול שיש להימנע מהם. 
סטרס וחרדה  והטיפול הנטורופתי /  ד"ר גילה ידידיה Ph.D., N.D 

המאמר - סטרס וחרדה  והטיפול הנטורופתי /  ד"ר גילה ידידיה Ph.D., N.D 

פעמים רבות חשים מטופלים בתופעות פיסיולוגיות שונות, המתלוות לתחושת הסטרס ו/החרדה , אלה מעוררים לא אחת את החשש- שמא בנוסף לבעיה הרגשית- נפשית קיימת גם בעיה פיסית כמו- בעיית לב אולי בעיית בשרירים או שמא - בכלל המדובר במחלה הקשורה לניוון שרירים, ועוד אי אילו תחלואים זרים לפונה, שכעת עם התגברות הלחץ הנפשי מצאו גם הם את ביטויים בגוף. כמובן שיש לשלול את אותן השערות ע"י התייעצות עם הרופא המטפל, וכל מקרה מחייב התייחסות וטיפול בהתאם לבעיה. עם זאת,  פניות אלה מצביעות על  הצורך במידע כאחד האמצעים להבין את אשר מתרחש בגוף בעיתות בהם חווים סטרס וחרדה בשל אירוע/גורם זה או אחר, המפריע ומשבש את הסדר התקין והשגרה בחיים.

במאמרי שאציג להלן, אנסה לתאר את המנגנון הפיסיולוגי הפועל בזמנים אלה, ואציע טיפול בדרכים טבעיות להתמודד עם תופעה זו,
באופן שבריאותנו לא תינזק ונצא מחוזקים ומחושלים למרות הכל .כמובן, שאין במאמר המלצה אישית לטיפול - כל מקרה מצריך אבחון
אישי ובהמשך טיפול מקצועי על פי מכלול גורמים - כדי להתאים את הטיפול למקרה הייחודי של כל אחת ואחד.


ראשית נברר - מהו הסטרס? לאיזה מנגנון בגופנו הוא קשור?  וכיצד הוא משפיע על בריאותנו?

כדי לדון בנושא מורכב זה ישנן מספר מילות מפתח שהן משמשות קודים להבנת המתרחש בזירה שמתחוללת בגופנו בעת החשיפה למצב או תהליך  שמביא אותנו לתחושה אותה אנחנו מכנים כיום – סטרס.

מהי ההגדרה של סטרס? 
​

"מונח אנגלי משנת 1936, בעקבות ה. סלי המציין מצב שבו נמצא האורגניזם, שהאיזון שלו מופר בהשפעת פעולתם של גורמים או תנאים המסכנים את המנגנונים ההומיאוסטטיים(המאזנים/מווסתים). כל גורם שעלול להפר את האיזון, בין אם מקורו פיסי, כימי, דלקתי או פסיכולוגי, נקרא : גורם של סטרס. המילה - 'סטרס' מציינת בו זמנית פעולה של גורם תוקפני ותגובתו של הגוף אליו. התגובה של הגוף, שאינה ספציפית, קשורה במנגנונים נירו–אנדוקרינים."  (לקסיקון פסיכולוגי, לארוס ידיעות אחרונות)

ומהו אותו מנגנון –נירו אנדוקריני? נירו- שייך לנוירולוגיה - ענף ברפואה העוסק בחקר התפקוד ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית. אנדוקריני- ששייך למערכת האנדוקרינית, מערכת בלוטות המפרישות הורמונים אל מחזור הדם. כבר מלשון ההגדרה ניתן להבין את הקשר שבין גוף לנפש, מצב שמכניס אותנו לסטרס/ללחץ שמשפיע עלינו גם נפשית  וגורם לשינויים במערכת הפיסית - הנירו-אנדוקרינית שלנו. אם נבדוק אילו מחלות מושפעות מלחץ נפשי/פיסי, כמעט ולא נמצא מחלה שלחץ לא קשור אליה: יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, מחלות עור, מחלות מעיים  ועוד...בינינו, מי מאיתנו לא מכיר את תחושת הדריכות האופפת אותנו, בכל תחום עימו אנחנו מתמודדים בחיינו.

אילו חומרים מופרשים לזרם הדם בזמן סטרס? 

הורמונים כגון-אדרנלין, קורטיזול. הקורטיזול מוכר כ"הורמון הסטרס", היות שהוא משפיע על המטבוליזם בגוף, מעודד עליה ברמת הגלוקוז בדם, מסייע בפירוק של גליקוגן בכבד, מעלה לחץ דם ומפחית את תגובות מערכת החיסון, כל זאת כדי לאפשר לגוף האדם להתמודד בצורה יעילה יחסית עם מצבי דחק. 
​ ​
כדי להכיר את הנושא וההקשרים הפזיולוגים עלינו להבין את המנגנונים הביולוגים המניעים אותנו. הבה  נכנס לעובי הקורה ונכיר –
מי הם השחקנים הראשיים בדרמה שמתחוללת בגופנו ?
​​
לחץ,  הורמונים,  קורטיזול,  מערכת סימפתטית,  מערכת פרסימפתטית,  טריטוריה.
איך קשור כל אחד מאלה לתופעה הנקראת סטרס? - אם הזכרנו קודם  טריטוריה  - מיד עולה בדמיוננו תמונת בעל חיים השומר עליה, דרוך לקראת כל פולש, או את אותה זברה הבורחת מהתוקף שמנסה לצוד אותה.  תגובת הלחץ מכונה "הילחם או ברח"  -  (fight or fligh)- גורמת לסדרת שינויים נירולוגים, הורמונאליים, ביוכימיים ופסיולוגים שאמורים לעזור לזברה להתמודד עם הטורף: להילחם או לברוח. לאחר שהזברה הצליחה במשימה וברחה מהטורף, רמת הורמוני הלחץ שלה יורדת וחוזרת למצב ההתחלתי. אך מכיוון שלא בזברות עסקינן, אלא באדם, המנגנון  שמפעיל אותנו במצב של סטרס אמנם דומה, אך מלחמת ההישרדות של האדם מורכבת יותר - ובשונה מהזברה - אנו חיים עם גורמי לחץ מרובים כמעט בכל תחום בחיינו, פעמים רבות לא מדובר בדבר רע, אלא אופן החשיבה שלנו הופכת אותו לכזה והחשיבה על כך יכולה להמם אותנו בקלות.

בעיה אינה חייבת להיות אמיתית או קיימת – מספיק שהיא נמצאת במחשבותינו  או בכל תחום בחיינו:
  • בעבודה - בבואנו לראיון עבודה חדש/ברצון לעמוד בסטנדרטים גבוהים מול מתחרים אפשריים/בסדר יום עמוס.../בהתמודדות עם בעיות כלכליות   -פיטורין/הוצאות חריגות ומחשבות  –  איך נעמוד בכך..
  • בעומדנו מול רשויות - בפני משפט/המתנה ארוכה ומורטת עצבים בטלפון לפקידת שירות..
  • בנושאים הקשורים לבריאות  -  לפני ניתוח רפואי שלנו או של קרובינו, כשבראש מעיינינו- הדאגה לשלומנו או שלום האחרים.
  • משפחה  -  שינויים במצבנו המשפחתי-נישואין, לידות, גירושין, אובדן.., שמצריכים היערכות והסתגלות  למצבים החדשים. 
  • לימודים - מבחנים עיוניים או מעשיים כדוגמת הלחץ שלפני טסט לקראת קבלת רישיון נהיגה.
  • מתקפה - מצבים בהם אנו  עלולים להיחשף לתקיפה מילולית /פיסית, כמו במלחמה מול עם אחר או במלחמה פרטית, כשבשניהם החשש שמישהו מנסה לפגוע בנו / בטריטוריה שלנו.
  • בנוסף יש מרכיב אישיותי  - אדם שנוטה להיות דרוך "לחוץ יותר" ..
  • יוצא אפוא, שלאדם קשה להימנע ממצבים אלה,  ולכן הוא מסגל לעצמו חיים ברמות לחץ גבוהות, ולא רק לחץ מחשש לפגיעה פיסית או הצורך באספקת מזון, כשל הזברה או כל בעל חיים אחר, אלא גם לחץ פסיכולוגי - חברתי ובאופן כרוני משמעות הדבר עלייה ברמת הורמוני הלחץ .

ומהם אותם הורמוני-לחץ?

הורמון הלחץ העיקרי הוא הקורטיזול, זהו הורמון סטרואידי המיוצר בקליפת בלוטת יותרת הכליה (האדרנל) בתגובה ללחץ. הבלוטה משמשת כ"בית-חרושת" לייצור הורמונים כגון אדרנלין, נוראדרנלין, דופאמין, אלדוסטרון, הורמוני מין והורמונים נוספים.

ולשם מה צריך אותו?
 
הגוף זקוק לקורטיזול על מנת להתאים  את הפעילות הפזיולוגית של הגוף למצב הלחץ, בלעדיו- הגוף לא מסוגל להגיב ביעילות למצב של לחץ. לוחם טוב בשדה הקרב, הוא זה שאינו מאבד עשתונות וקופא על מקומו, אלא יוצא למתקפת נגד, היכולת הזו נובעת מהפעלה של מנגנון שנשלט ע"י המערכת הסימפתטית  ע"י שחרור של חומרים חיוניים לזרם הדם.

מהי המערכת הסימפתטית?
 
תת מערכת של מערכת העצבים האוטונומית, מערכת זו פעילה בעיקר בעיתות חירום, לחץ ואיום פתאומי. היא אחראית להפעלת תגובת - "הילחם-או-ברח"  Fight or Flight, ומאפשרת גיוס כל האנרגיה לטובת התמודדות עם מצב החירום - זו גורמת לעירור  של מע' הגוף מסוימות באופנים שונים: זרימת דם מוגברת, הפרשות סוכר, כיווץ שרירים ועליה בדופק - מעלה את רמת האדרנלין והקורטיזול - בדם, והנוראדנלין - בסינפסה (שהיא אזור המפגש בין תא עצב לתא המטרה ובו מתרחשים תהליכים כימיים הגורמים להעברת מסרים מתא לתא), ומצד שני גורמת  לעיכוב של עיכול והפרשות.

והמערכת הפארא-סימפתטית ?

מערכת הנכנסת לפעילות בזמן רגיעה, תפקידה -  Rest & Digest – עיכול והפרשה מוגברים. לכן, מזון שנאכל כשהאדם רגוע מתעכל טוב יותר. ההשפעה על הלב, אינהיביטורית (– מעכבת) מאטה את  הקצב ומקטינה את עוצמת ההתכווצות.

איך פועל ההורמון בשעת לחץ ?
 
הורמון הקורטיזול  מפרק ומשחרר לזרם הדם חומרים שהגוף יכול להפיק מהם אנרגיה, כגון: סוכרים, חלבונים וחומצות שומן - אלה עוזרים להגיב בתגובה ההולמת את מצב הסטרס שנוצר:  לברוח/להילחם.  בנוסף, יש לו השפעה על כלי הדם, ובתנאי לחץ שומר בדרך כלל על לחץ דם תקין, וכן מגביל התפתחות של מצב דלקתי בגוף. כאשר נוצרת בגוף הפרשת יתר של הורמון זה  וללא הרף - יש פעילות עודפת של כל המרכיבים שצויינו לעיל ומכאן ההשלכה על תוצאות בריאותיות שליליות, כגון : העלאת ריכוז הסוכר בדם - סוכרת. בשל היותו נוגד דלקת , הוא גם משפיע על מנגנון הדיכוי החיסוני שלנו,  כמות גבוהה וממושכת - גורמת לפגיעה בזיכרון, עקב פגיעה בהיפוקמפוס במוח. עקה(סטרס) קצרה עלולה לפגוע בשליפת זיכרון,  הפרעה בלמידת דברים חדשים. 

מהו חילוף חומרים תקין של מנגנון הקורטיזול?
 
חילוף חומרים תקין – מראה על רמות קורטיזול עם מחזוריות משתנה במהלך היממה: רמות גבוהות בבוקר בין 6:00-8:00 ורמות נמוכות ביותר  בלילה  בין  24:00-2:00 לפנות בוקר, לקראת הבוקר מתחיל לעלות שוב - כדי לעזור לנו להתעורר ולהיות מוכנים לקראת משימות היום החדש. מובן שחיינו כבני אדם רוויים באתגרים ומשימות שמביאות להתפתחות והעצמה מן הקצה האחד, ובקצה השני גורמים לא אחת להעלאת רמות הסטרס, באופן המשפיע לרעה על הבריאות.

באילו מצבים נוספים עולה רמת הסטרס בגופנו?
 
הפעלת מערכת הסטרס בגוף קשורה במצבים של -דיכאון, אלכוהוליזם, הריון, פעילות מאומצת לאורך זמן, וכמובן סטרס כרוני, "תסמונת קושינג"- מחלת  תסמונת עודף הקורטיזול . המשותף למצבים אלו, שקיימת הפעלה של מערכת הסטרס ויש עידוד להפרשה של קורטיזול.

אם כל כך רע - האם אפשר לחיות ללא הקורטיזול, ולדכא את הפרשתו?
 
לא! – אנו זקוקים למידה מסוימת של לחץ שתשמור על הדחף שלנו. דיכוי של הפרשת קורטיזול קיים במצבים שונים, כגון:  תת-פעילות של בלוטת התריס, פיברומיאלגיה, גמילה מעישון, Rheumatoid arthritis , אי ספיקה של בלוטת האדרנל-הגורמת למחלת אדיסון, שמאפייניה - אי עמידה בעקה, צבע ברונזה בעור ירידה בלחץ הדם, חולשה כללית, עייפות ועוד.

 


כעת לאחר שהבנו את המנגנון נשאלת השאלה – האם יש לנו דרך  יעילה לווסת את הסטרס כדי  שנוכל לשמור על איזון גופני-פיסי-פסיכולוגי?
 
נמצא ששיטות להפגת מתחים: תרפיות למיניהן - מדיטציה/תרפיה בצבע/ דמיון מודרך/תרפיה באומנות/ שיאצו/ רפלקסולוגיה/ עיסוק בתחביבים - מחזקות את יכולת ההתמודדות שלנו עם מצבי הלחץ ותורמים  לאיזון הגוף.
ארומתרפיה - שימוש בשמנים ארומתיים - בהיות הריח מעורר רגש וזיכרון, הוא מהווה אמצעי לפתיחת "דלתות  מסוימות במוח" ריח נעים עשוי לתרום להרפיה כללית להרגעת הנפש, ולרומם את מצב הרוח. ניתן לעשות שימוש בשמנים ריחניים אלה ע"י רחיצה באמבט/עיסוי/שאיפה/הנחת רטיות/מריחת משחות ושימוש בתרסיס או במבער,  גם שנת לילה  רצופה  ועמוקה ל- 8 שעות מועילה להרפיה - לעומת חוסר שינה מצב המביא למעגל קסמים של עליה ברמות הקורטיזול, אלה מצידם פוגעים ביכולת הגוף להירדם. 
פעילות גופנית- מעודדת ייצור של דופמין וסרוטונין בעלי השפעה נוגדת חרדה וסטרס ואלה תורמים לתחושה טובה, העוזרת בהתמודדות עם מצבי לחץ.
תזונה - אכילה מבוקרת ומסודרת של  שש ארוחות כל  שלוש שעות, המכילות את חומרי המוצא שהגוף זקוק להם תמיד,  ובפרט בעת לחץ. חשוב לאכול  ארוחה מורכבת - חלבונים, פחמימות מורכבות ,שומנים טובים - זו כוללת: דגנים מלאים,אגוזים זרעים, פירות וירקות טריים,דגים, עוף דל בשומן, ביצים, מעט פירות מיובשים תאנים, תמרים.
בסיכום : מזון אמיתי, וכפי שכתב  ד"ר מארק היימן בספרו "מוח מנצח" לאכול - מזון ,לא קיים דבר כזה ג'אנק פוד, יש מזון ויש ג'אנק (זבל.)
שתייה - בעיקר מים ואפשר חליטות צמחים, כגון: קמומיל, טיליה המרגיעים ומשפרים את חילוף החומרים בגוף.
 
 תוספים ויטמינים ומינרלים  מומלץ לקחת לאחר התייעצות עם נטורופט, לא כל המוסיף - הרי זה משובח:
 
קומפלקס  - B  לחץ מרוקן את הגוף מחומרים מזינים, אנו זקוקים לויטמיניB- למערכת עצבים שתפעל בצורה חלקה לייצור של ההורמונים האדרנליים .
ויטמין C - התמודדות עם לחץ נפשי וגופני מושפעת מרמת ויטמין   C בגופנו. בלוטת יותרת הכליה , המפרישה את ההורמונים הדרושים  לתפקוד במצב לחץ, מכילה יותר חומצה אסקורבית מאשר כל איבר אחר בגוף, ויטמין  C מסייע לייצור הורמונים אלה, הדרושים לנו בשעת לחץ. הוא גם נוגד חמצון המגן על הגוף מפני רעלנים הנוצרים כאשר ההורמונים מעובדים. 
ויטמין  D, סידן  ומגנזיום - פועלים יחדיו על מגוון הפרעות הנובעות ממתח מתמשך- יתר לחץ דם, שרירים מכווצים, הפרעות ברמת הסוכר, מיגרנות, תסמונת קדם וסתית ועוד..
אומגה 3 - שני שליש של המוח מורכבים מחומצות שומן, אלה הם המרכיבים הבסיסיים בממברנה(מעטפת של תאי העצב), דרכה מתרחשת התקשורת בין תאי העצב בכל אזורי המוח. חומצות שומן רב בלתי רוויות משפרות את גמישות מעטפת תאי המוח וכן את התקשורת ביניהן - ומווסתים את ביצועם של המעבירים העצביים במוח. שומני אומגה - 3 חשובים גם משום שמשומנים אלה גופנו ומוחנו מייצרים פרוסטגלנדינים - חומרים דמויי הורמונים, המסייעים לשמור על המערכת החיסונית, מפחיתים דלקת, עוזרים לאינסולין לפעול ובכך משפיעים על רמת הסוכר בדם. אומגה 3 נמצא בעיקר בדגי הים הצפוני.
 
מקורות נוספים לאומגה 3 במזון:
 
דגים - מקרל, הרינג, טונה, אנשובי, סלמון.
זרעים - זרעי פשתן טחונים (עדיף לטחון בזמן האכילה ולשמור את העודף בהקפאה כי הם נוטים להתחמצן),אגוזים: אגוזי מלך,..
בצומח - במידות קטנות יותר - רג'לה, תרד, אצות ים מיובשות. 

צמחי מרפא
 
שימוש בפורמולה צמחית המשפיעה על מנגנונים פסיולוגיים שונים בגוף ועל כן - חשוב שתינתן לאחר התייעצות טיפולית ובהכוונת נטורופט/הרבליסט קליני, על מנת שייעשה שימוש מושכל  בצמח - ע"י התאמתו  לאדם ולמצבו הכללי וכן  כדי להימנע משילובים לא מתאימים.  צמחים שעשויים להועיל,  כגון:
ג'ינסנג לסוגיו - אסיאתי, סיבירי, אמריקאי - הנקראים אדפתוגנים, התומכים בבלוטת יותרת הכליה החומרים הפעילים שבו נקראים –ג'ינסנוסידים שנחקרו1 וגילו שיפור במצב הרוח בקרב הנבדקים.
רודיולה (Rhodiola rosea ) - צמח אדפתוגני המגביר אנרגיה, רודיולה מאזנת רמות הורמוני לחץ ממריצה את הביצועים הגופניים והרוחניים, לכן שמשה בברית המועצות  להגברת כושרם של האתלטיים, מגבירה ריכוז, מסייעת  למוח לייצר סרוטונין ובכך תורמת לתחושה של אדם מאושר.
ויטניה/אשווגנדה (Withania somnifera ) - צמח מרפא מהודו, אף הוא אדפתוגן, היכול להשפיע על המערכת החיסונית, תורם להעלאת אנרגיה, משקיט את תגובות הלחץ ומוריד את רמות הקורטיזול בגוף.
ולריאן רפואי(Valeriana officinalis ) - עוזר במצבי אי שקט והפרעות שינה הנובעות מבעיות עצביות, לכן עשוי להתאים לאנשים הסובלים  מבעיות שינה הנובעות ממתח ולחץ, בנוסף להפחתת נדודי שינה גם מפחית חרדה ומשפר מצב רוח ורווחה כללית.
פסיפלורה(Passiflora incarnata ) - אי שקט וחרדה, מעודד שינה עמוקה, שלווה ועל כן מותווה לנדודי שינה.
כשות/הופס (Humulus lupulus ) - פעולתו המרגיעה פועלת ישירות על מערכת העצבים המרכזית, מתאים למתח מתמשך, לחץ דם הקשור במצב הנפשי, מיגרנה.
ספלילה (Centella / Gotu kola) - מותווה למתח מתמשך, תשישות חולשה, נוגד חרדה ודיכאון.
רשימת הצמחים עוד ארוכה ואפשר לכלול בתוכה עוד אחרים,  כמו - קווה קווה- הפועל על המערכת הלימבית, המערכת הרגשית של המוח, ובאופן ישיר גם על השרירים, כך הוא מקדם את ההרפיה  בשתי דרכים שונות. וכן ניתן לציין את ההיפריקום,פטריית ריישי, אסטרגלוס...

אילו מזונות מעלים קורטיזול ויש להימנע מהם? 
 
קפאין ומוצריו - קפה/קולה, ממריצים נוספים - סמים/אלכוהול/סיגריות. 
צמחי מרפא מעוררים, כמו: אפדרה/גוארנה/קוליאוס/יוהימבי - כל אלה מעלים את רמות הקורטיזול בדם.

תוספים נוספים המיועדים לשליטה ברמות הקורטיזול ולהפחתת תחושת חרדה:
 
קליפת עץ המגנוליה, תרופה סינית עתיקה , הידועה בשם HOU PO, משפיעה לטובה על ויסות מוליכים עיצביים במוח, גורמת לעליה בפעילות האנזים כולין - אצטיל- טרנספרז, מעכבת את האנזים אצטיל - כולין - אסטרז ומעלה את שחרור המוליך העצבי - אצטיל - כולין.
תה ירוק - התיאנין אחד החומרים הפעילים שבו, מעודד גלי אלפא במוח - אלה מצביעים על מצב של עירנות - רגועה, מבלי לגרום להירדמות - אז אנו נמצאים בשיא יכולתנו הפיזית והמנטאלית,  ועל כן משתפרת יכולת ההתמודדות  עם מתח, לחץ וחרדה.
GABA - Gamma-Aminobutyric Acid חומצת אמינו המווסתת את המעבירים העיצביים: נוראדרנלין,דופמין וסרוטונין.
בשל פעילותה המווסתת יש בה כדי לסייע להרפיה ורגיעה - מחד , וכדי  לתמוך במצב רוח קודר - מאידך.  כאשר רמות הגאבה נמוכות חשים חרדים ומדוכאים ויש בעיות בהירדמות, כאשר הרמה עולה  קצב הלב והנשימה מואטים והשרירים מתרפים.

להעלאת רמות הגאבה בתזונה 
 
מומלץ לאכול מזונות המכילים חומצה גלוטמית כ- 200 גרם ליום - אגוזי מלך, אורז מלא, בננה, ברוקולי, דג הליבוט, חיטה מלאה, כבד בקר, סובין אורז, עדשים, שיבולת שועל, שקדים, פירות הדר, תפוחי אדמה, תרד.
אינוזיטול - הוא חומר דמוי ויטמין מקבוצת ויטמיני ה - B בעל השפע מרגיעה  ומרפה, משמש להעלאת רמות גאבה ועשוי לסייע להקלת חרדה הנובעת ממחסור בגאבה.
טאורין - חומצת אמינו הממלאת תפקיד מרכזי במוח כמעביר עצבי בולם, דומה בתיפקודו  ל- GABA - מחליש חרדה ודיכאון משפיע על איזון לחץ הדם. נמצא במזון ב- חלבון של בע"ח  בשרים ודגים.
מגנזיום - מינרל חשוב העוזר להתרפות , מרגיע את השרירים, תסמינים של מחסור בו יכולים להתבטא בהתכווצויות, חרדה ונדודי שינה. בתזונה ניתן לקבל אותו מגרעינים, אגוזים, ירקות ופירות במיוחד ירקות עם עלים ירוקים כהים ככרוב עלים ותרד.

לכל אלה - לא לשכוח להוסיף את "התוסף העיקרי"– גישה אופטימית וחיים מלאי סיפוק והגשמה עצמית, על פי המאוויים האישיים והיכולות של כל אחד ואחת - אלה גם אלה מחזקים את יכולת התמודדות עם אתגרים חדשים , "תוסף" זה  חיוני ביותר לחיים - יש  אנשים הנוטים להיות אופטימיים מטבעם, זו דרך החיים עבורם והסביבה הטבעית לתוכה הם נולדו עטפה אותם באנרגיה זו , ואצל אחרים הדבר כרוך  בתהליך של  עשיית חוויה מתקנת  ע"י לימוד עצמי,  במטרה להביא לתפנית חיובית בחיים - שינוי המתאפשר  לאחר עבודה מודעות פנימית משמעותית .





​

מחקרים
ג'ינסנוסידים בסוגי הג'ינסנג- רב המחקר המודרני נעשה על האפקטים הרפואיים של מרכיבים בודדים . ב- 1988 פרסם פרופ' באוניברסיטה גרמנית . א. פלוס סיכום וניתוח מחקרים על השימוש הרפואי בג'ינסנג האסיאתי. שנתיים אחר כך פירסמו הפרופסורים סוננבורן ופרופרט סקירה על הנושא1

1  E.Ploss, 'Panax ginseng' Kooperation Phytothphrmak Cologne(1988) and U.Sonnenborn and Y.Proppert, 'Panax ginseng' Phytoterapy , vol.11(1990),pp.35-49.Both papers quoted in V.Schults et al, Rational Phytotherapy,Springer(1998), p. 272;I.I. Brekman and I.V.Dardymov, 'New substances of plant origin which increase non-specific resistence ', Annual Review of Pharmacology and Toxicology,vol. 9 (1969),pp. 419-30.
 
בבליוגרפיה 
  1. אתקינס ר. (2005),  עוצמת הריפוי של תוספי התזונה. ב. ניסו,מ. זילברמן(תרגום) הוצאת פוקוס, ישראל.
  2. ברוורמן א.(2007). אפקט הקצה., י אפרתי (תרגום), הוצאת פוקוס, ישראל,.
  3. דיווידסון ר.ת. ג'., קונור מ. ק.,( 2002).  צמחי מרפא לנפש –העובדות המדעיות אודות תרופות טבעיות. מ.שחורי (תרגום),הוצאת גלילה,ישראל.
  4. היימן מ.,(2009). מוח מנצח., י בר לבב(תרגום), הוצאת פוקוס, ישראל.
  5. טלבוט ש.,(2005). קשר הקורטיזול., ל. פ. לברטובסקי (תרגום) , הוצאת פוקוס,ישראל,.
  6. יהודה ש.,(1994). תזונה מוח והתנהגות- המחלקה לפסיכולוגיה אונ' בר אילן., הוצאת משרד הבטחון,ישראל.
  7. קאס ה.,הולפורד פ. (2007).רוממות רוח טבעית.,א. אדר(תרגום), הוצאת אור-עם,ישראל.
  8. ראן מ. ג.(2006). רפואת צמחים קלינית-מבואות.,הוצאת מורן, ישראל.


©  כל הזכויות שמורות לד"ר גילה ידידיה .N.D Ph.D. 
  

*אין במידע זה בכדי להוות תחליף להתייעצות מקצועית עם נטורופט /הרבליסט קליני לשם התאמת הטיפול הפרטני.

לקביעת תור השאירי פרטים